קיבוץ נצר סירני
קיבוץ נצר-סרני עלה על הקרקע ב- 20 ביוני 1948. ראשוני מייסדיו היו שרידי השואה, יוצאי מחנה הריכוז בוכנוואלד שבגרמניה. אשר הקימו זמן קצר לאחר השחרור את "קיבוץ בוכנוואלד" – להכשרה, לעבודה חקלאית לקראת עליה. במרוצת הזמן הצטרפו אל הגרעין הראשוני חברים מתנועת נוח"ם (נוער חלוצי מאוחד) יוצאי גטאות ומחנות וכן גם חברי תנועת-נוער חלוציות ששירתו בשנות המלחמה בשורות הצבא של ברה"מ.
לאחר עלייתו ארצה קיבל קיבוץ בוכנוואלד את הכשרתו לחיי עבודה וחברה בקיבוץ אפיקים, משם יצא לעצמאות לנחלת – יהודה שעל – יד ראשון – לציון. משם נקרא לתפוס את החצר והשטחים של "שפון" – חווה גרמנית לשעבר, וכמשלט לפני כיבוש העיר רמלה.
כעבור שנים אחרות לאחר העלייה לקרקע הסבו החברים את שם הקיבוץ ל"נצר" על פי דברי ישעיהו הנביא: "ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משורשיו יפרה"...
בשנת 1952, לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד, התאחדו עם נצר 50 משפחות מחברי גבעת-ברנר, בהם מוותיקי הקיבוץ ההוא וממייסדיו.
כעבור שנים אחדות נוסף לשם הקיבוץ גם שמו של חיים אנצו סרני – חלוץ ושליח מעולי איטליה שיצא כצנחן בשליחות ההצלה של הישוב לאירופה הכבושה - נתפס בידי הנאצים והוצא להורג.
אוכלוסיית הקיבוץ מונה כיום כ- 635 נפש, 256 חברים ו- 138 מועמדים בני משק שעדיין לא התקבלו לחרות, ו- 100 ילדים. ועוד במקום הורי חברים ותושבים אחרים.
במקום בית ספר יסודי, משותף עם קבוצת שילר, כפר דניאל, גזר, סתריה, חולדה ומשמר דוד. שכבת הנעורים לומדת בביה"ס המקיף האזורי ע"ש י.ח. ברנר בגבעת-ברנר. בקיבוץ יש לינה משפחתית עד כיתה יא', עם הגיעם ל- יב' עוברים הנערים לגור בחדרים משלהם.
השטח הכולל – כ- 4,500 דונם.
ענפי המשק מתחלקים לחקלאות, שירותים ועבודת חוץ
בחקלאות:
גידולי שדה (כותנה, גידולי תחמיץ).
פרדס – הדרים למיניהם.
מטעים – אבוקדו, מנגו.
רפת – לחלב.
שירותים:
חדר אוכל ומטבח
בתי-ילדים
מחסן ומכבסה
כל-בו
מרפאה
חדרי-חולים
ועוד מוסדות לשירות הפרט
ענפי שירותים - המשרתים גם אנשי חוץ בתמורה:
חדר אוכל ומטבח
מערכת חינוך לגיל הרך
מכבסה
כלבו ומרכולית
מרפאה
חדרי חולים
מכירת מוצרים לבנייה מתועשת
"חצר-נצר" – אתר אירועים
ועוד...