מגדלי דרום - ד"ש שבועי

ש"ד                                                                        


רוח אחרת - כנס לסיכום עונת הכותנה התקיים לראשונה בקיבוץ כפר עציון. טרם פיצחתי את הקוד מה הופך כנס למיוחד, עם רוח אחרת. אולי, כפי שכתבה לנו שותפה בסיום: " המקום היה מיוחד.... הסידור ממש יפה... האוכל היה טעים... החיזיון האור-קולי סחט דמעות וריגש.... ההרצאה היתה מרעננת ומעוררת מחשבה....". לזה הייתי מוסיף כי התשובה מתחילה באנשים ונגמרת באנשים. פשוט אנשים טובים. מלח הארץ. ואכן תחושות אלו ליוו את כולם. לאחר הברכות למשתתפים, שי צנוע לאריאלה ניב שסיימה ליווי ארוך שנים בכותנה וסיכומי הכותנה על היבטיה השונים, צפינו בחיזיון אור-קולי מרגש על לחימתם ונפילתם של לוחמי גוש עציון ולסיום, הרצאתו חודרת הלבבות של  אוֹרי שכטר, "איך תשומת לב קטנה יכולה לשנות משמעות החיים". בסוף הארוחה יצאנו לטיול. כוונותינו, לרדת בואדי פוכין היפייפה, התנפצו מול שערים נעולים. לפחות תרגלנו נסיעה בשיירה... לתצפית והביתה. המקום המיוחד, האווירה האחרת, התחושות המלוות והמרגשות, הפכו את הכנס הזה למשהו אחר. רוח אחרת. תודה גדולה לכל המשתתפים והדוברים.


                                                                                                                                                       מושי צ'ולק       מנכ"ל סיבי הדרום           אורי שכטרסמח"ט הנח"ל


 


 


 


 



מיקי לזר - יו"ר משקי הדרום                                                                                                    




                                                              


 


 


 


 


מורדי ונטורה - יו"ר מ. הכותנה


                                        החפ"ק


                                                          


דברי פתיחה – בפתיחת הכנס הקדשתי דברי לאנשים. אנשים שבזכותם אנו כאן:


"... הלוחמים שלנו, לא רק עזי נפש הם, הם גם אנשים יקרי נפש ואנושיים מאד. כי מלחמתם- מלחמה בעוז רוח ובאהבה לאדם...". כך כתב  יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, לאחר שנודע גורלה של מחלקת הל"ה.


מחלקה בת 35 לוחמים, נשלחה לתגבור גוש עציון הנצור בלילה בין ה 15 ל 16 בינואר 1948. את שקרה אותם לפנות בוקר, איש לא ידע בוודאות. מהחומר שנאסף עולה כי בדרכם נתקלו החיילים ברועה ערבי זקן ושלחהו לדרכו, מתוך חמלה. הרועה דיווח על תנועתם והכפריים סביב הקיפום ולאחר קרב ארוך, הרגו עד האחרון שבהם.


ההחלטה האנושית להניח לרועה לנפשו חרצה  גורלם של לוחמי המחלקה ובעקיפין, גם לנפילתו של גוש עציון. הדילמה המוסרית של שמירה על צלם אנוש מול סיכון חיילינו מלווה אותנו עד היום. על כף המאזניים המוסריות עומדים ערכים, שהם נשמת אפה של מדינה יהודית ודמוקרטית הבאים לידי ביטוי גם בטוהר הנשק, אל מול ערך חיי אדם שבסיכון חיילינו. אנחנו על מנת לשמור, גם על דמותנו וגם על נפשנו, נדרשים לעשות איזון מתמיד ביניהם.


אני מעלה סוגיה הזו כיוון שאנו במעשי היום יום מציירים את דמותה של המדינה, בברית שכרתנו עם האדמה. מעבדים, זורעים, קוצרים, במאמץ בלתי פוסק לשפר, לייעל, להשיא יבולים. היום, עוצרים לרגע. מביטים לאחור, מסכמים עונת כותנה יפה וכבר מביטים קדימה. כן, אנחנו מציירים את דמותה של המדינה, במעשי היום יום.


לצייר דמותה של המדינה לא היה מתאפשר לולא רבים רבים ששילמו בחייהם וים דמעות יקיריהם, למען  קיומה. אנו מקדישים כנס זה לזכרם של האחים עמרם ויוחנן בן-חורין בני כפר מנחם שנפלו באותו היום, 6.6.1967, במלחמת ששת הימים. יהי זכרם ברוך.


שבוע הבא:


מיזם הזבוב – יום א' 10/2, 13:00. סיכום הדברה אזורית לזבוב הפירות. באולם "תמר" משקי הדרום


סיור פלחה – יום ג' 12/2 – סיור פריחה וגידולי פלחה בנגב (תלוי מזג אוויר – נא לעקוב אחרי ההודעות)


                                                                                           שבת שלום


העתקת קישור


צומת ראם (מסמיה) • ד.נ. שקמים • 79813 • טל. 08-8611888 • פקס. 08-8611880